תולדות והנהגות של הרב ר’ חיים צבי הערנרייך אב”ד העדיעלעך מאד

נפטר י”ח כסליו תרצ”ז

מתוך עיתון המבשר | פרשת ויצא תשע”ב

רבי חיים צבי עהרענרייך זצ”ל, נולד בשנת תרל”ה בעיר סאבראנץ, לאביו הגאון רבי יעקב עהרענרייך זצ”ל, בנו של רבי חיים יהודה ב”ר משה צבי מגזע ה’שפע טל’ זצוק”ל. אמו היתה מרת הענדל רייזל, בתו בכורתו של הגאון רבי אברהם יהודה הכהן שווארץ אבד”ק בערעגסאז ואח”כ רבה של העיר מאד, הלא הוא הגאון המפורסם בעל שו”ת ‘קול אריה’.

תקופה לאחר נישואיהם עקרו הוריו לארה”ב,  שם נפטר אביו – בשנת תרס”ב ולאחמ”כ חזרה אמו להונגריה, שם דרה אצל בנה – אחיו הגדול של רבנו זצ”ל – הגאון רבי שלמה זלמן עהרענרייך זצ”ל שכיהן כאבד”ק שאמלויא.

בשנות צעירותו יצק רבי חיים צבי מים על ידיהם של כמה וכמה מגאוני דורו. בילדותו זכה עוד להכיר את זקנו ה’קול אריה’, שנסתלק בהיותו בגיל תשע;  תחילה למד אצל דודו הגאון רבי אליעזר צוקר זצ”ל ראבד”ק בערעגסאז בעל ‘מגדנות אליעזר’ ולאחר מכן אצל הגאון רבי שאול עהרענפעלד זצ”ל אב”ד סיקסא, כמו כן למד אצל הגאון רבי שמואל גינצלער, שהיה דודו –  גיסו של ה’קול אריה’ – אבד”ק ווישאווא ובעל ‘משיב נפש’, וכן אצל מרנן בעל ה’קדושת יו”ט’ מסיגעט זצוק”ל ובעל ‘דרכי תשובה’ ממונקאטש זצוק”ל.

כל ימיו החזיק עצמו לתלמידו של ה’קדושת יו”ט’ ובספריו מביא הרבה מדבריו, מפסקיו והנהגותיו, כמו גם מדברי רבו ה’דרכי תשובה’ ועוד מגדולי החסידות.

את עיקר גידולו ותלמודו עשה בצל אחיו הגאון רבי שלמה זלמן אבד”ק שאמלויא. בכל אותן שנים ששימש אחיו ברבנות בעיירות סיקסא, ליסקא, וטשאבא, שהה בצל קורתו וקנה אצלו את דרכי ההוראה.  כתוצאה מכך התהדק ביותר הקשר בין האחים, ורבה היתה ההערצה שרחש כלפיו אחיו הגדול, למרות שהיה מורו וקשיש ממנו בשנים הרבה.

מסופר: בשנת תרפ”ח השיא הרב משאמלויא את אחד מצאצאיו; הייתה זו חתונה גדולה בה לקחו חלק גדולי ישראל רבים, ביניהם גם אחיו רבי חיים צבי זצ”ל.  והנה, באחד משבעת ימי המשתה כאשר עמדו להסב לסעודת שחרית, התברר לפתע כי מקומו של האח רבי חיים צבי נפקד. חפשוהו כה וכה, אך לא מצאוהו.  מששמע הרב משאמלויא כי מחפשים את אחיו, נענה ואמר: לכו חפשוהו בבית המדרש. מן הסתם יושב בפינה כלשהי שקוע בלימודו…  ואכן, כדבריו כן היה. באו לבית המדרש ומצאוהו לרבי חיים צבי יושב שקוע בתלמודו. משחזרו ובישרו לאחיו הרב משאמלויא כי נמצאה ה’אבידה’ – התבטא בביטוי מפליא ואמר: “איך ווער פאר איהם בטל ומבוטל”… ולימים, בעת ששבת הרב משאמלויא אצל אחיו רבי חיים צבי בעיר מאד, ונתכבד בברכת המזון, זימן על הכוס ואמר: “ברשות אחי מורי”… וזאת כאשר שנים רבות היה אחיו זה תלמידו, ואצלו קנה רוב תורתו.