הרה”ק רבי משולם פייש בן רבי מרדכי סג”ל לאווי זצ”ל מטהאש כ”ח סיון תרל”ג – מנו”כ בעיירה טאהש

מגדולי תלמידי רבינו בעל ה’היכל הברכה’ מקאמרנא זיע”א

שנות נעוריו
נולד לערך שנת תקע”ו בעיר יאזעפס–דארף ע”י קארלסבאד במדינת בעהמען בגרמניה, לאביו רבי מרדכי סג”ל לאווי מגזע בעל התוספות יום טוב זצ”ל, ולאמו מרת זעלדא. בעודו בקטנותו נתייתם מאביו, כשגדל עוד לפני הגיעו לגיל המצוות ראה שנגע ההשכלה מתפשט במדינה, החליט לכתת רגליו למקום תורה, ובהשפעת ובחיזוק אמו עזב המדינה לעבר מדינת אונגארין, ממקומות התורה והיראה בימים ההם.

רבותיו

תחילה תפס ישיבה בישיבת הגאון רבי אברהם יצחק וויינבערגער זצ”ל בעל ה’פני יצחק’, אשר לימים נתפרסם כרבה של קליינווארדיין, ולאחר זמן עבר לישיבת הגאון רבי דוד שיק זצ”ל בעל ה’אמרי דוד’ אב”ד טאקיי. משם הלך לישיבת הגאון רבי אברהם שאג זצ”ל בעל ה’ברכת אברהם‘ אב”ד קובסדארף, ובסוף ימיו איוה למושב לו בעיר הקודש והמקדש. ובסוף הלך ללמוד בישיבה הגדולה והמפורסמת של רבה של אונגוואר הגאון רבי מאיר אייזנשטאט זצ”ל המהר”ם א”ש. ובכל מקום אשר דרכה רגליו נתפרסם שמו הטוב לעילוי גדול ומתמיד עצום, תלמיד הלומד תורה בדחילו ורחימו בלהבת אש קודש.

ביני וביני עבר בעיר קראלע, ובישיבת רבי מאיר פערלס זצ”ל נתקבל לאחד ממגידי השיעור, בעיר קראלא היו בתי מדרש של חסידים ואנשי מעשה שעסקו בתורה ועבודה על דרך מרן אור שבעת הימים הבעש”ט זיע”א, הציץ ופגע בו אש השלהבת וקירבו התחיל להיפעם להתקרב לצדיקי אמת, גם הגיע שם פעם אחת על שב”ק הרה”ק רבי יהודה צבי מראזלא זצ”ל בעל ה’דעת קודשים’ ונשפע מאוד מעבודת הקודש, להתדבק בדרך החיים במסילה העולה בית ה’.

בברית הנישואין
אחר זמן עבר נתקרב לחסידי אשוואר, העיר שגרו שם חסידים גדולים ומפורסמים בקיאים בתורת הח”ן ועובדי השם באמת וביראה, (גדולי הדור המליצו על היער הזו אשוואר אש-ואור). שם היה לרבינו הגאון הקדוש קודש הקדשים איש האלוקים רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זיע”א, תלמידים וחסידים שהלכו לאורו וצילו הגדול והבהיר. בין תלמידי רבינו היה אחד בשם רבי ישעיה דוד זצ”ל והיה לו בת בשם מינדל, וחפץ לקחת לו לחתן את הבחור המופלג רבי משולם פייש, אפילו שהרבה קפצו להיות חתן אצלו אבל הוא ואשתו החליטו לקחת את הבחור משולם פייש הצדיק והתמים, וכחסיד נאמן אשר לא יעשה זיז כל שהוא בלי להתייעץ עם רבו, נסע אל רבינו ונתן לו הסכמתו לעשות השידוך, ואף אמר לו: שיודיע לו זמן החתונה כי ברצונו לבוא להשתתף בחתונה. שמחת החתונה התקיימה ברוב פאר והדר, כשבראש השמחה הסיב רבינו הקדוש בעל ה’היכל הברכה’ ועמו הגיעו אלפי חסידים מעיר קאמרנא הרחוקה ומכל הגלילות סביב, לחזות בנועם זיו קדשו ולבקר בהיכלו.

בשעת השמחה כשהחתן דרש פלפול גדול לכבוד השמחה וכמה בחורים התחילו לקנטרו בשאלות ולהביכו, מפני שקינאו בו שזכה לכבוד הגדול הזה ולהיכנס בבית רבי ישעיה דוד. עמד רבינו הקדוש וקרא בקול על הבחורים: מה אתם מפלפלים עם החתן ‘הרי הוא לומד תורה לשמה ובודאי כל דבריו הוא לאמתה של תורה’, והמשיך לומר להם: אמת שאתם למדנים, אבל החתן הזה הרי הוא לומד תורה לשמה, וצריכם להתנהג עמו בדרך ארץ. לאחר מכן בירך רבינו את הזוג החדש שיזכו להקים דורות ישרים ומבורכים.

נזר הרבנות
לאחר הנישואין עבר לעיר לכפר טאשסאר, ומשם נתקבל למלמד בעיר טאגלאש, ומשם נתקבל לאב”ד טהאש, ושמעו הטוב נתפרסם בכל הגלילות. ובסמיכת הרה”ק רבי דוד מדינוב זצ”ל התחיל להנהיג עדה בישראל. כאשר מתחילה היה נוהג להביא כל הפתקאות ואזכרות אל הרה”ק מדינוב, פעם אחת אמר לו: אינך צריך לדידי ואלמדכם סוד קריאת הפתקאות, ומעתה אתם בעצמכם תקראו הפתקאות ותפעלו ישועות בקרב ישראל. רבים מהסביבות הגיעו אליו, ובפרט על שבתים וימים טובים, שעבד עבודתו הקודש למעלה מכוחות אנוש. גם היה פזרן גדול וחילק הרבה צדקה לעניים ונשברי לבב. גם היה מגדולי הדור שלחמו נגד פורצי גדרי ישראל והשתתף באסיפה הגדולה על חלוקת הקהילות באונגארין.
בצל רבינו ה’היכל הברכה’ מקאמרנא זי”ע דרכו של רבינו הגאון הקדוש איש האלוקים קודש הקדשים רבי יצחק אייזיק מקאמרנא זיע”א בעל ה’היכל הברכה’, לנסוע על שלושה שבתות במדינת אונגארין, שבת אחת בנאנאש ושבת אחת בפעסט ושבת אחת במונקאטש. והיה דרכו לומר שלוקח אתו סל עם אלף ישועות לחלק לאנשי מדינת אונגארין. ובאחד משלושה שבתות האלו היה רבי משולם פייש עוזב את ביתו ובית מדרשו וקהל חסידיו שבאו אליו להסתופף בצילו של האי רעיא מהימנא פחד יצחק רבינו הקדוש, להידבק בעץ החיים להתעלות בתורה ובעבודת השי”ת. פעם אחר השבת כשרבינו עמד לנסוע חזרה לביתו שבקאמרנא, ביקש מרבי משולם פייש שילווהו קצת, ודברו ביניהם בדברים העומדים ברומו של עולם, אחר כברת ארץ כשרצה לחזור לאחוריו, ביקש רבינו ממנו שילווהו עוד קצת, וכך נמשך הדבר כמה פעמים, עד שהגיעו על יד הגשר אשר על הנהר, ואמר לו רבי משולם פייש: שיותר מכאן אינו יכול ללותו, ורבינו ביקש ממנו שימשיך עוד, ולא הסכים, אז ענה לו רבינו ואמר לו: אם עברתם עמי הגשר אז הייתם משלנו, ומכיוון שאינכם רוצים, אז בנכם יהיה משלנו, וכן הווה שאחר שנים רבות בנו הרה”ק רבי אלימלך מטאש זצ”ל, נתדבק בצל רבינו הגאון הקדוש שר בית הזהר רבי אליעזר צבי מקאמרנא זיע”א בעל ה’דמשק אליעזר’, ממלא מקום וממשיך דרך אביו רבינו בעל ה’היכל הרכה’ זיע”א.

בצל צדיקים
כנ”ל היה דבוק ומקושר להרה”ק רבי דוד מדינוב זצ”ל, והיה נוסע על חג הסוכות אליו בכל שנה ושנה, וביחד היו מסככין את הסוכה. ופעם כאשר איחר לבוא וביקשו בני ביתו שיסכך את סוכתו כי כבר פנה יום. אמר להם: האיך יכול אני לסכך את סוכתי כשרבי משולם פייש הנוי סוכה שלי איננו בנמצא. כן נסע אל הרה”ק רבי חיים מצאנז זצ”ל בעל ה’דברי חיים‘, שהפליא מאוד את עבודת השבת קודש שלו. וכן נסע אל הרה”ק רבי צבי הירש מליסקא זצ”ל בעל ה’אך פרי תבואה‘, וגם הוא נסע אליו בחזרה. גם הסתופף בצל הרה”ק רבי יצחק אייזיק מזידטשוב זצ”ל, ואף שלח אליו על שבת פעם אחת את בנו הרה”ק רבי אליהו זצ”ל לראות עבודת קדשו, ומצוין גודל ענוותנותו שבליל שבת הלך לעמוד מאחורי החלון של אכסניית רבי אליהו לראות עבודת קדשו.

הסתלקותו
בשנת תרל”ג פרצה מגיפה גדולה במדינה ורבים חללים הפילה, ובתוכם גם שניים מבניו, קיבל על עצמו למסור נפשו וע”י כך תעצר המגיפה, וביום כ”ח סיון תרל”ג השיב את נשמתו לבוראה, כשהוא אך בן נ”ז שנים, ונטמן בעיר טהאש ואוהל גדול בנו על קברו, וכה נחרט על מצבתו: פ”נ, הרב הצדיק, בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, עובד השם בקדושה ובטהרה, ומתלהב בתורה ובתפילה כאש בוערה, וכבוד קדושת, כקש”ת מוה”ר משולם פייש הלוי נבג”מ זצלה”ה במוה”ר מרדכי זצלה”ה, זכות תורתו אשר למד ברעדה יעמד לנו לטוב, נפטר כ”ח סיון תרל”ג לפ”ק, ת.נ.צ.ב.ה.

צאצאיו
השאיר אחריו בנו הרה”ק רבי אלימלך שהיה בן שמונה שנים, כשגדל ישב על כסאו והמשיך והקים את חצר אביו, מגדולי תלמידי רבינו בעל ה’דמשק אליעזר’ מקאמרנא זיע”א. בנו רבי מרדכי זצ”ל. וחתניו: הרה”ק רבי יהוסף הלוי ראטענבערג זצ”ל מקאסני, הרה”ק רבי מנחם ברודי זצ”ל אב”ד קאליב בעל ה’באר מנחם’,
רבי שלום כהנא זצ”ל, ורבי דוד מנשה מסאטמער זצ”ל