‍‍יד שבט תשעא

מוגילוב פודולסק: גילוי קברי האדמו”רים לבית ביק

מוגילוב פודולסק | פעולות ההצלה

שמעון גווירץ | אהלי צדיקים / ה’ שבט ה’תשע”א

מאהליב – מוגילוב פודולסק:

האזכור הראשון לקיום העיר הוא משנת 1595. מייסד העיר, שהיה נשוי לבת למשפחת פוטוצקי, קרא לה “מוהילב” על שם חמיו.

העיר הייתה המרכז לכל האירועים שהתרחשו באזור זה של אוקראינה, כולל המרידות השונות והמלחמה בטורקים.

חיים יהודיים:

במלחמת העולם השניה, בשנת 1941 נכבשה העיר על ידי הצבא הגרמני-רומני, וזמן קצר לאחר מכן נערך טבח במהלכו נרצחו אלפי יהודים.

במשך שנות הכיבוש, הפכה העיר למרכז גירוש והגלייה ולמחנה מעבר ליהודים עבור השלטונות הרומנים, שגירשו אליה – וממנה – למעלה מ-55,000 יהודים, שנדחסו בתנאים צפופים כאשר גזירת גירוש תמידית מרחפת עליהם, ורובם אכן גורשו, לטבח, או לעיירות וכפרים בסביבה, תוך שהם זוכים ליחס מזעזע ולהתעללות מתמדת מצד השומרים הרומנים.

ב-1944, כאשר הבינו שלטונות רומניה כי המלחמה תסתיים בהפסד גרמני, ומתוך כך ביקשו ליצור דיאלוג עם בעלות הברית, הם הקלו את הגזירות נגד היהודים, ובמהלך השנה אף אפשרו ל-1844 יהודים שגורשו למוגילב לשוב לביתם ברומניה.

בחודש מרס 1944, שוחררה מוגילב על ידי הצבא האדום, ובמהלך השנה שלאחריה הורשו עוד כ-8,000 יהודים לחזור לביתם שברומניה.

רבי שמחה ביק:

רבי שמחה ביק, נולד בראש חודש סיוון ה′תקפ”ט, לאביו רבי שאול יששכר ביק אבד”ק מז′בוז′ ולאמו מרת פעסיא בת רבי צבי אריה רפאפורט אבד”ק מז′בוז′.

בראש השנה ה′תרכ”ג, נפטר הגאון רבי יחיאל מיכל מרגליות, רבה של מז′בוז′, הקהילה נותרה ללא רב ומנהיג. ראשי הקהילה שרצו להחזיר עטרה ליושנה, עטרת רבני רפאפורט – ביק, נתנו עיניהם ברבנו, להשית עליו את כהונת הרבנות.

ראשי הקהל לא התמהמהו ולמחרת היום, בצום גדליה שנת ה′תרכ”ג כתבו את “כתב הרבנות” עבור רבנו, עליו חתמו מאות מבני הקהילה.

חמש שנים כיהן רבנו כרב ואב”ד בעיר מז′בוז′, באותן שנים פרחה העיירה בהנהגתו והשפעתו ניכרה בכל פינה.

רבות היו ההצעות שקיבל רבנו מקהילות גדולות וחשובות, אחת מהן הייתה קהילת מאהליב (כיום: מוגילוב-פודולסק) שבאוקראינה, שאף הבטיחה לרבנו סכום נכבד של כסף בו יוכל לכלכל את בני משפחתו ברווח ויוכל לשוב ללימודו לא דאגה.

בשנת ה′תרכ”ח העתיק רבנו את דירתו מהעיר מז′בוז′ ועבר כהן כרבה של של קהילת מאהליב המעטירה. ועל מקומו במז′בוז′ הושיב רבנו את אחיו הצעיר רבי צבי אריה ממז′בוז′.

ביום י′ אדר ב′ שנת ה′תרנ”ז, נפטר רבנו ונשמתו עלתה בסערה השמיימה.

על פי צוואתו עשה בו השוחט רבי דוד את הטהרה וקיים בו ארבע מיתות בית דין.

מנוחתו כבוד בבית העלמין במאהליב שבאוקראינה.

הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי

ותאזרני שמחה

יום א′ יוד אדר שני שנת תרנ”ז לפ”ק

פ”נ ה”ר שמחה בה”ר שאול ישכר

נכד הגאון ר′ העשיל והגאון ר′ פייבוש

מקראקא והגאון בעל חכם צבי ובנו

הגאון ר′ יעקב עמדין והגאון ר′ שמחה

כהן רפאפארט ובנו הגאון ר′ חיים

רפאפארט והגאון ר′ נפתלי כ”ץ

והגאון מוהר”ל מפראג והגאון מהר”ם

מלובלין ועוד ועוד.

זכותם ימליצו טוב בעד נשמתו העלובה

יזכה לישב בסתר עליון בצל ש′ יתלונן

ויניח ויעמוד לגורלו לקץ הימין

רבי חיים יעקב ביק:

הנה מלאך ד′ סביב יראיו ויחלצם_ יענך ד′ ביום צרה

ישגבך שם אלה-י יעקב

פ”נ

איש ח”י רב

פעלים הרב” הר′

חיים יעקב בהרה”ג הר′

שמחה ביק חטר מגזע

תרשישים מורה צדק לעדה ועדה

מאהליב יע”א כ”ח שנה ת.נ.צ.ב.ה.

ויניח ויעמוד לגרלו לקץ הימין

נפטר אור ליום ד′ ארבעה ימים

לחודש כסליו שנת ה”תר”פ לפ”ק

רבי אליעזר ליפא ביק:

אלה-י אבי היה בעזרי

פ”נ

איש תם רב פעלים הרב

ר′ אליעזר ליפא ב”ר הרב

חיים יעקב בן ל′ הרב ר′

שמחה ביק מורה

צדק לעדתו עדת

ישורון דפה מאהליב

עשרים ושמונה שנים

ת.נ.צ.ב.ה.

נפטר ר”ח סיון שנת תש”ח לפ”ק

ויעמוד לגורלו לקץ הימין

גילוי הקברים:

אל המקום המדוייק בבית העלמין הופנה הרב ישראל מאיר גבאי יו”ר האגודה ע”י הרה”ג רבי אברהם יהושע העשיל ביק שליט”א מרבני האגודה אשר אביו רבי משה היה רבה האחרון של מז′בוז′.

בהתחלה לא יכלו לראות דבר, רק קיר קטן ושבור כמעט עד יסוד עמד בעליבותו והעיד עדות אילמת לאהל מפואר ששכן במקום בעבר.

יומיים שלמים עבדו פועלי האגודה בשיא המרץ עד אשר הצליחו להסיר את שכבות הלכלוך והעצים ולגלות את המציבות. שלשה מציבות, האחת עודנה עומדת שלימה והשתיים האחרות מונחות שבורות על האדמה.

לאחר שסיים צוות הנקיון את עבודתו, הובא אל המקום צוות מומחים לנקות את המציבות העדינות מבלי לגרם להם נזק או למחוק בטעות יותר משנמחק על ידי פגעי הזמן.

המציבות צולמו ונשלחו לפענוח על ידי צוות מכון אהלי צדיקים, מעניין לציין שדווקא המציבה העמודת, מצבתו של רבי חיים יעקב ביק, בשורה האחת לפני האחרונה התקשו ביותר לפענחה. צוות המכון פנה שלח את התמונות להרה”ג רבי אברהם יהושע העשיל ביק שליט”א והוא זה אשר הצליח להשלים את הפאזל.

פעולות ההצלה:

בית העלמין בעיר מאהליב נמצא תחת פיקוח מתמיד של האגודה אשר דואגת לנקיונו הקבוע.

לפני כמה שנים שיפצה האגודה במקום את אחד מהאהלי הצדיקים שפזורים בבית העלמין, באהל קבורים רבי חיים קראסנה תלמיד הבעש”ט, רבי יהודה אשכנזי בעל הבאר היטב הראשון, רבי אריה לייבוש אויערבאך תלמיד הבעש”ט ובנו רבי דוד צבי אויערבאך (המכונה ′רבי דוד צבי הגדול′, חמיו של רבי נתן מברסלב ועוד רבנים) אב”ד מאהליב, קרעמניץ ושאריגראד ועשרות עיירות נוספות.

ברוך השם זכינו עתה לאתר ולשקם עוד אהל של רבני מאהליב ממשפחת ביק.

אלפי דולרים הוציאה האגודה עד כה על פעולות הצלת האהל, ואנשי האגודה מצפים שיהיה ביכולתם לגמור את השיפוץ, לחדש את המציבות ולבנות מחדש את האהל בעזר ה′.

אהל רבני ביק לפני הנקיון אהלי צדיקים

אהל רבני ביק באמצע הנקיון אהלי צדיקים

אהל רבני ביק באמצע הנקיון אהלי צדיקים

קבר האחים במאהליב אהלי צדיקים

קבר האחים במאהליב אהלי צדיקים

אהל צדיקים השוכן בבית העלמין במאהליב – אותר ושוקם ע”י האגודה אהלי צדיקים

פנים האהל אהלי צדיקים

מציבה ששוחזרה ע”י האגודה אהלי צדיקים

מציבות ששוחזרו ושופצו ע”י האגודה פזורים ברחבי בית העלמין אהלי צדיקים