‍‍יב תמוז תשע

פעילות עניפה עתירה לחצים כלכליים הביעו סוף לשוד והרס הקברים ביבנה

לאחר שהנהלת “אתרא קדישא” בסיועה של העדה החרדית הפנו את מירב הלחצים, ואיומים של הפגנות סוערות של אלפים – הקבלן נאלץ להשקיע מאות אלפי שקלים בפתרון הסכסוך, והיא בניית שכבה עבה של בטון על השטח שבו כפי המתוכנן יוקם בניין מגורים, וככל הנראה נמצאים במקום קברים יהודים עתיקים. מתקופת התנא רבן גמליאל. וזאת למרות טענת הארכיאולוגים במקום שמדובר מתקופה המוסלמית ומדובר בקברי מוסלמים, אין מישהו מציבור החרדי שמעוניין לקבל את התירוץ הזה, ואלה נתפסים בעיני החרדים כשקרנים, ושודדים לכל דבר ואינם מעונינים בתירוצי סרק כאלה ואחרים.

הפרשיה מתחילה כאשר לפני כמה שנים כאשר רשויות התכנון והבנייה אישרו הקמתם של שני בנייני מגורים כל אחת בת שש קומות, בפינת הרחובות העצמאות והראשונים. שלב ליבה של העיר יבנה, כזכור בזמנו כאשר החלו בהכנת התשתיות  של הבניין הראשון, התגלו בשטח קברים עתיקים כלי חרס עתיקים, הקברים הוזזו, והועברו למקום חלופי, שלבי הבניה הסתיימה  ללא אירועים חריגים.
ומכאן לתחלת השערועייה כאשר החלו עם התשתיות לקראת שלב ב’ של הפרויקט לאחרונה, כשרצה הקבלן יוסי ועקנין להתחיל לבנות את הבניין השני, מצא את עצמו בעין הסערה  מול “אתרא קדישא”, ואלו הבהירו לו שבמקום נמצאים קברי ישראל ועל כך שיסכים לבנות בצורה שאיננה נוגדת את ההלכה וניתן לגשר פין הפער ואלה הציבו לו אפשרויות שונות ע”פ חוות דעת של מומחים בענף הבניה, ביינתים עבר זמן, ואלה האיצו בהכשרת השטח תוך כדי חילול הקברים.

כאמור אלה הפעילו לחצים משלהם שלא לחפור במקום, מכיוון שהדבר יפר את מנוחת הקדושים.

גורמים המקורבים מאשרים בכך על שהקבלן היה מודע שישנו במקום קברים וצורך בעבוד של רשות העתיקות, כאמור הקבלן נעתר לדרישת “אתרא קדישא” וקיבל על עצמו שלא לצקת יסודות, ולחילופין לצקת חגורת בטון מזוין ועליה ייבנה בניין דירות של שישה קומות. הוצאות בעיכוב ושינוי התכנית משוערת בקרוב למיליון ש”ח.

מנכ”ל רשות העתיקות במחוז דן מר משה חג’מי אשר כלל לא היו מודעים להסכמים שבין הקבלן ואנשי “אתרא קדישא” ברך על כך.