וזרח השמש

רבי עמרם רוזנבוים מכונה רבי “עמרם חסידא“, אודות לחסידותו ולצדקותו, נולד לאביו לרבי משה נחום. בגיל 24 נקרא לכהן כרבה של אירשא, ושש שנים לאחר מכן נתקבל כרבה של מאד.
ה’תק”ן, 1790

בשנת תקפ”ו עלה לארץ ישראל והשתקע בצפת.

על כס הרבנות

 בגיל 24 נתבקש לכהן פאר כרבה של אירשא, ולאחר שש שנים נתקבל כרבה של מאד.

ובא השמש

נפטר בט”ז בחשוון ה’תק”צ, בהיותו בן ארבעים, ונקבר בבית העלמין העתיק בצפת

היה ידיד אמיץ של מרן החתם סופר התייעץ עמו לגבי העלייה לארץ, והמליץ לר’ עמרם להשתקע בירושלים דווקא – בנאום ההספד אמר: “נשא נפשו בכפו ונסע עם כל בני ביתו אל ארץ הקודש, וכל מגמתו הייתה לשבת בירושלים עיר הקודש, ונתעכב על ידי סיבות בצפת תיבנה ותכונן”.

category_sticky_post: 0