האתר שלך לקברי הצדיקים הפזורים בתפוצות

הסיפור המופלא של מציבת הרבי מאוזורב

‍‍כג אייר תשעח

סיפורה המופלא של מציבת קודש כ”ק מרן האדמו”ר הקוה”ט רבי יחיאל חיים מאוז’רוב זצוק”ל, שנעלמה לאחר המלחמה הנוראה, ועתה אותרה באורח מופלא • במסע כ”ק מרן האדמו”ר מאוז’רוב שליט”א הוקמה המציבה החדשה על ציונו בבית הקברות ‘החדש’ בקראקא בהשתדלות הועד הפועל העולמי של אגו”י ובשיתוף מכון “אור הגנוז”

במסגרת פעולות ההצלה הבלתי נלאות לשיקום ושימור קברי צדיקים ובתי עלמין יהודיים בעולם, על ידי הוועד הפועל העולמי של אגו”י, בשיתוף פעולה הדוק עם מכון “אור הגנוז”, נרשם בס”ד עוד פרק מרגש ורב משמעות.

לפני כשנתיים אותר פנקס מיוחד עם רשימות הנקברים בבית החיים החדש. בכתבה שפורסמה בהמודיע, צוין ע”י ר’ חנוך צבי רובינשטיין, כי נתגלתה שורה של רבנים וחסידים מפורסמים בקראקא. למשמע הדבר, יצרו קשר מבית האדמו”ר מאוז’רוב שליט”א לבדוק אם אולי ניתן למצוא אף את ציון קדשו הנעלם של רבי יחיאל חיים זי”ע.

לאחר בדיקה מעמיקה התגלה כי אכן ברשימות נמצא הרישום המדוייק של מקום הקבר. בסיוע מכון ביד רמ”א – קראקא, נשלחו למקום שליחים מיוחדים לבדוק את המקום, ואכן 2 קברים בסמיכות לקברו של הרב רבי שמעון סופר זצוק”ל התגלתה מציבה (שוכבת) כשהחלק העומד של המציבה נעלם. לפי הרישום המדוייק, הרי זהו מקום ציון הקודש, ושאר המציבות מימין ומשמאל עומדים על מקומם ומתאימים בדיוק נמרץ לרישומים.

איש קדוש, בעל מופת ומנהיג בישראל היה הרה”ק רבי יחיאל חיים זצוק”ל. נולד לאביו מייסד חסידות אוז’רוב, הרה”ק רבי ארי’ לייבוש זצוק”ל תלמידו של החוזה מלובלין. לא נאריך בפרטים אודות אישים קדושי עליון אלו, נאמר רק על קצה המזלג, שמפי צדיקים בדורות עברו נאמר עליו במליצה החרוז ‘אז-רוב ניסים הפלאת’, שאצל הצדיק מאוזרוב, רואים ישועות ונפלאות מעל לדרך הטבע. מצאצאיו הקדושים המפורסמים, שושלת הקודש לבית אוז’רוב (האדמו”ר בעל הבאר משה נקרא על שמו, רבי משה יחיאל), והרה”ק רבי יחיאל יהושע מביאלא זצוק”ל, בן בתו, נקרא ג”כ על שמו, ועוד.

ידוע ומפורסם כי רבי יחיאל חיים זצוק”ל נקבר בקראקא בסמיכות לציונו של רב העיר רבינו שמעון סופר בן מרן החתם סופר. אמנם, לאחר המלחמה הנוראה, ככל שניסו למצוא את קברו, לא הצליחו לאתרו. שרידי התקופה היו אומרים לנוסעים, נו, זה הרי ממש סמוך לציונו של רבי שמעון? אך כל הנוסעים שהגיעו לשם לא מצאו זכר לקברו, מכיוון והמציבה עצמה, כמו אלפי מציבות אחרות בבת החיים זה, נעלמה ואיננה.

אך הנה הגיע הזמן, שגם הקבר בקראקא נמצא. בהקשר לכך יצויין סיפור פטירתו המופלא של רבי יחיאל חיים זצוק”ל. למרות מקום רבנותו באוז’רוב נקבר בקראקא. ומעשה שהיה מתואר בספרי התולדות: “כל ימיו נהג זהירות בעצמו ונמנע מלבוא בעיר קראקא בגלל טעם כמוס. הטעם היה מפני שבנעוריו כאשר הגיע לפרקו והציעו לאביו בעבורו שני שידוכים האחד מוולאדובה והשני מקראקא, נזרקה מפי האב כעין אמירה נבואית בלשון זו “לקראקא, יש עוד פנאי” (אויף קראקא איז נאך צייט), וביכר למעשה את השידוך מוולאדובה. בגלל אמירה זו חושש היה כל הימים לנסוע לקראקא.

ברם עכשיו שהגיע זמנו להיפטר מן העולם סיבבו מן השמים שיבוא לקראקא. בקיץ שנת תרמ”ח חלה הרבי ר’ יחיאל חיים זצ”ל חולי כבד ואמר לדרוש ברופאים, אבל קודם לכן שלח קוויטל אל רבו הקדוש המגיד מטריסק זי”ע לעצה ולברכה. אמר המגיד למסור לו שיסע לרופאים בעיר קראקא. כשמסר לו השליח את דברי המגיד, נבעת הרבי ר’ יחיאל חיים מן הצווי לנסוע לקראקא, ויחרד לבו מפני הבאות. אחר התאושש וקרא: “מן השמים מתעים להמגיד לייעץ לי ככה, אבל מצוה לשמוע דברי חכמים”.

ואכן, גם בהגיעו לקראקא גברה מחלתו, וביום ח’ תמוז תרח”ם, נפטר והובא לקבורה במעמד אלפי בני קראקא סמוך לקברו של רבי שמעון סופר כנ”ל.

כפי שאירע בפטירתו, אף לענין גילוי המציבה שנעלמה כל השנים לאחר המלחמה, הנה כי כן, גם ‘לקראקא הגיע הזמן’.

עם הגילוי המרגש נסע האדמו”ר שליט”א מאוז’רוב להתפלל ולפקוד את מקום ציון הקודש, אך ביקש לחפש, אולי ניתן למצוא את המציבה המקורית. למרות היות בית קברות זה יחסית “בית קברות שמור”, מגודר ומתוחזק, עדיין ‘מסתובבות’ במקום אלפי מציבות זרוקות ושבורות, והרבה מהרבנים והגאונים הקבורים במקום לא נודע מקום קברם.

כעת, לרגל מסעו של הרבי מאוז’רוב שליט”א לפקוד מקום אבותיו הקדושים בפולין, אורגנה פעילות שיקום מדויקת ומוצלחת בשיתוף עם מכון “אור הגנוז” והועמדה מציבה חדשה על מקום ציון הקודש, בהשתתפות בני המשפחה וחסידים מארה”ב ומאירופה. הרב רבי לייבוש בקר שליט”א מנכ”ל אגודת ישראל באמריקה ואחיו של הרבי שליט”א, השתתף אף הוא במעמד הקמת המציבה.

חסידים ציינו, כי גם בעת המסע הנוכחי, התעכב הדבר עד לרגע האחרון. כרצון אדמו”ר שליט”א לא נעשה מאומה בענין עבודת המציבה בימי המועד, ועקב התעכבות העבודה, ורצונו של אדמו”ר שליט”א להיות נוכח בעצמו בעת הקמת המציבה, לראות שהכל נעשה כראוי, כדת וכדין. האדמו”ר שהה עם פמלייתו משעות הבוקר עד לשעות אחה”צ עת הוקמה המציבה בפועל. הכל הרגישו כי “אויף קראקא איז נאך צייט”

scaip_prevent_shortcode_addition:

category_sticky_post: 0





השאירו תגובה

שדות המסומנים בכוכבית (*) חובה.