כג ניסן תשעז
לרגל הילולת הרה״ק רבי חיים הלברשטאם בעל ה״דברי חיים״ מצאנז יגיעו אלפים לשבות בעיירה, סמוך ונראה לציון הקדוש, ולאצאנזער שטיבל.
חיים לייפער | קברי צדיקים | כ״ד ניסן תשע״ז
בית החיים בצאנז על רקע האוהל
ביום שישי הקרוב (כ״ה) ניסן, מציינים את הילולת מרן הרב בעל ה״דברי חיים״, ידוע שבשנים שלפני השואה הייתה הילולת בעל ה״דברי חיים״ השנייה בגודלה, כאשר הראשונה הייתה הילולת מרן הרמ״א, עם זאת יש חילוקי דעות בנושא שכן העיר קראקוב בו טמון הרמ״א היתה מלאה ביהודים כך שעלו לציונו הקדוש ללא קושי, לעומת זאת העיר צאנז היתה מחוץ לתחום, כך שהמסע היתה קשה, ולמרות זאת הגיעו אלפים כאשר הינם רתומים לסוס ועגלה תוך משא מפרך.
בשנים האחרונות מספר המבקרים ביום ההילולה עלה פלאים, כמו״כ בשאר ימות השנה, פוקדים את הציון הקדוש אלפים.
השנה כאשר ההילולה חלה ביום שישי, השבת שלאחר ההילולה, היתה מנת חלקם של העולים, ולשם כך, הושכרו כל המלונות בעיר, כולל ההוסטלים, ולא היה ניתן להשיג עוד מיטות.
יש לציין שבני הרה״ג הרב זלמן הלברשטאם מניו יורק, הקימו ארגון בשם בוני צאנז, שכבר בנה במקום בניין הכנסת אורחים, הכולל מקווה טהרה ע״פ ההידורים הידועים של מרן בעל ההילולה, היכל לתורה ולתפילה, חדרי אוכל, וחדרי שינה.
מלבד זאת המקום שוקק חיים, וניתן במקום אשל מלא.
scaip_prevent_shortcode_addition:
להדפיס פורמט PDFcategory_sticky_post: 0
אתם כותבים:
לעומת זאת העיר צאנז היתה מחוץ לתחום, כך שהמסע היתה קשה, ולמרות זאת הגיעו אלפים כאשר הינם רתומים לסוס ועגלה תוך משא מפרך.
מהיכן הפרשנות המוטעית הזאת??? בשנים ההן כל גאליציה היתה מלאה וגדושה ביהודים, בכל הערים והעיירות, כך שלא היה כל קושי להגיע מכל מקום שהוא לצאנז. ולא היו נצרכים לסוס ועגלה. ולא היה כל מסע (לא משא) מפרך.
אפשר אולי לראות תמונה אחת, בהן נראים אנשים מגיעים לצאנז עם סוס ועגלה? יש לבדוק לפני שכותבים.