‍‍יב טבת תשעז

בחצר הקודש טשארנוביל חגגו את מציאת מקום מנוחת אבותיהם ורבותיהם בעיר קראטשאוו הסמוכה לעיירת המרפא אוטבוצק

מתוך המבשר | א.למל | י”ג טבת תשע”ז

 

התרגשות רבה בקרב חסידי בית טשערנאביל לאחר שלאחרונה התגלה בס”ד מופלאה, ציונו הק’ של הרה”ק רבי אברהם יהושע העשיל מלאיעוו – טשערנאביל זי”ע, בעיר “קארטשעוו” הסמוכה לעיר המרפא אוטוואצק. לפני כשנה ומחצה, במלאות מאה שנים להסתלקותו של הרה”ק רבי אברהם יהושע העשיל מלאיעוו – טשערנאביל זי”ע, התפרסמה בקשה לעזר וסיוע חשיפת מקומו המדויק של הציון ועזרה בפעילות גידור המקום, בניית האוהל וחידוש המצבה.

ברצות ה’ הקריאה עוררה חסידים ואנשי מעשה, וכאמור, לאחרונה בירכו העוסקים את ברכת ברוך מציב גבול אלמנה. הרה”ק רבי אברהם יהושע העשיל זצוק”ל היה בנו של הרה”ק רבי מרדכי מלאיעוו – טשערנאביל זי”ע בנו של הרה”ק רבי מנחם נחום זצוק”ל בן הרה”ק רבי אהרן מטשערנאביל זי”ע.

על פי הוראת אביו, קבע את מגוריו בטשודנוב, שם ניהל עדה גדולה וחשובה, מתוכם רבים מחסידי טשערנאביל שהתגורר במקום, וקיבלו עליהם אותו לאלוף לראשם ומורה דרכם. אך בעבור שנה נסתלק אביו והוא עקר מושבו לעיר הגדולה ‘מאזיר’ שבפלך מינסק ברוסיה הלבנה, כאשר קמו התנועות המסוכנות שחיבלו בכרם ישראל, פעל רבות להציל שאר משחת, ולחזק את צעירי הצאן לבל יפלו ברשת הרוע, אך ליבו הרחום לא עמד מול המצב הרוחני הקשה ששרר במחוז, ובשנת תרע”ד הלך לדרוש ברופאים והם גילו שמקנן במעיו רח”ל גידול זר, ויש לנסוע לעיר הבירה ווינה לפרופסור גדול ומומחה המתמחה בכגון דא. אך דא עקא, לצורך כך היה צריך להצטייד בפספורט כדי לצאת מרוסיה לאוסטריה ולשם כך נדרשו לצלם תמונת דיוקנו, ורבנו ברוב קדושתו ופרישתו התנגד לכך בכל תוקף. הוא עמד על דעתו בכל עוז, והעדיף לוותר על הנסיעה ההכרחית ובלבד שלא לסגת מגינוני הקדושה. בלית ברירה ביטלו את הנסיעה ובמקום כך נסע לעיר המרפא אוטוואצק ב’קונגרס פולין’ שהיתה אז תחת שליטת רוסיה, אליו הצטרף בנו הרה”ק רבי חיים יצחק זצוק”ל לסעדו ולתומכו. אך לא ארכו הימים, והוא השיב את נשמתו הטהורה לבוראה באוטוואצק במוצש”ק פרשת בלק אור לח”י בתמוז תרע”ד – צום י”ז בתמוז נדחה, והוא בן נ”ד שנים בלבד, ומנוחתו כבוד בעיירה קארטשעוו הסמוכה, ואוהל מיוחד הוקם על קברו.

בהתגעש עולם בימי המלחמה הנוראה, חרב האוהל בידי הנאצים ימ”ש ולא נותר ממנו שריד ופליט. העדות האחרונה שנשתמרה מחלקת מחוקק ספון הוא מביקורו של כ”ק מרן אדמו”ר מטשערנאביל זצוק”ל במקום, בעלותו בשנת תרח”צ להשתטח על קברי אבות להעתיר לשלום אביו האדמו”ר רבי חיים יצחק זצוק”ל בשעה שנאסר בידי הרשעים הקומוניסטים ימ”ש.

בשנים האחרונות, נחלצו חושים מספר עסקנים, וייסדו את ארגון ‘זכות אבותינו’ במטרה קדושה לאתר ולגלות מקום מנוחתם של האדמו”רים צדיקי בית טשערנאביל ולהציב להם מצבה כראוי לכבודם. במשך השנים צברו חברי הוועד נסיון מוכח ועשיר בתחום מתוך פעולתם הענפה במרחבי פולין ואוקראינה, ובסייעתא דשמיא זכו כבר לבנות אוהל על ציונו של הרה”ק רבי מרדכי מלאיעוו־טשערנאביל זצוק”ל, אבי רבנו, בעיר שדה לבן שעל יד קייב. והנה, לאחר פעילות נמרצה ורבת־חתחתים שחצתה גבולות וימים, בניצוחו של הרה”צ רבי נפתלי צבי היילפרין שליט”א מירושלים, שאף היטלטל בדרכי פולין זה פעמים מספר כדי לדלות כל בדל מידע אפשרי ולאתר עדויות שונות על המקום המדויק של אוהל רבנו, גילה זה עתה את מקום מנוחת זקנו הגדול והקדוש. הרב היילפרין מגולל את מסע העמל אשר בס”ד הביא לגילוי המופלא: “לפני מס’ שנים קיבלתי על עצמי את מלאכת הקודש להציב שם ושארית לרבינו הק’. כפי שידענו במסורת, נטמן רבינו בקראטשאוו, אך כדי לחזק הידיעה, נפגשנו עם עוד זקני חסידים, שעוד זכרו את קורות הימים ההם בהתגוררם באוטבוצק, שם היה משכן רבינו בתקופה האחרונה, ואף הם העידו מזכרונם כי רבינו שהה באוטבוצק, לצורכי רפואה ולאחר פטירתו נטמן באוהל מיוחד שהוקם בבית החיים בעיר קראטשאוו הסמוך לאוטבוצק,. “נסענו למקום, וגילינו שיש שם שני בתי קברות. התחלנו לחפש בבית החיים החדש, אך לפי כיתובי המצבות הבנו שרבינו לא קבור במקום זה, כי כל תאריכי המצבות הם מהשנים האחרונות. “במרכז העיר שוכנת בית החיים העתיק, שם גילינו עצמות רבות המתגוללות על האדמה בביזיון נוראי. דבר הראשון ליקטנו העצמות וקברנום בקבר ישראל כראוי. התחלנו לחקור ולדרוש אצל השכנים הזקנים. מול בית החיים מצאנו גוי זקן שאביו גם גר באותו בית, והוא זכר בבירור שבבית החיים היו שני אוהלים של רבנים יהודיים, ואף נכנס איתנו למקום והצביע על מיקום שני האוהלים. לאחר מכן מצאנו עוד גויה זקנה שאף היא הגיעה איתנו לבית החיים, והראתה באותו מקום את שני האוהלים. “לאחר שכבר היו בידינו שני עדויות, נפגשנו עם ראש העיר של קורטשוב. הראנו לו מסמכים שבמקום נקבר זקננו רבינו זי”ע, והיות והמקום מוזנח, ועצמות מתגוללות על הריצפה, אנו מבקשים אישור לגדר את המקום, על חשבוננו. לאחר מס’ שבועות הגיע תשובה מלשכתו על אישור גידור המקום, אבל בתנאים מכובדים וראויים. “בעזרת נדיבי עם מכל רחבי העולם השקענו בבניית גדר גדולה ומכובדת, להנאת ראש העיר, שיצא למקום, בחן את הגדר ומיד נתן את אישורו לבנות אוהלים וכל מה שצריך בתוך תחום בית החיים. “כשישבנו על התכניות של בניית האוהלים, קיבלנו הוראה ממרנן גדולי הדור שליט”א שלא לסמוך רק על עדויות הגויים, אלא נתאמץ למצוא לפחות עדות ישראל אחת, שתעיד על מקום האוהלים שם. ואכן, בסייעתא דשמיא מצאנו יהודי קשיש באזור, שאף הוא ירד איתנו לבית החיים והצביע לנו על מקום שני האוהלים, כפי שהראו שני הגויים בתחילה. “אך גם בזה לא נרגענו.

קיבלנו מארכיוני שלטונות ארה”ב תצלומי אויר של האזור מלפני המלחמה, ונפגשנו עם חוקר ותיק ומומחה שסימן לנו לפי התצלומים, היכן לדעתו היו אוהלים. עם כל המסמכים האמורים טסנו עם מומחה גדול לקראטשוב, ולאחר בדיקות מעמיקות סימן גם הוא באופן מופלא על אותו מקום שעליו העידו הזקנים שכאן היה אוהל אחד ולידו עוד אוהל.

“לבקשתנו הגיע לעיר המומחה הותיק הרב ישראל מאיר גבאי יו”ר ‘אהלי צדיקים’ אשר ידיו רב לו בחידוש ובגילוי בתי חיים ומקום מנוחת הצדיקים באוקראינה ופולין, וכשבדק את הממצאים הזמין מומחה גדול יותר מאוקראינה שאף הוא הגיע עם מכשירים לאיתור אוהלים וקברים, וכולם כאחד העידו לשביעות רצוננו על מקום האוהלים. “את הנקודה החשובה ביותר לא הצלחנו לגלות. מי נטמן באוהל זה ומי באוהל השני, וכשביקשנו לבנות אוהל גדול על כל השטח של שני האוהלים המקוריים, הוחלט בעצת מרנן גדולי הדור שליט”א, שהיות ואולי בין שני האוהלים נטמנו יהודים פשוטים, שאינו לפי כבוד הצדיקים לנוח באוהל אחד עמם, על כן לא יבנו אוהל גדול, אלא יגדרו בגדר מיוחד סביב מקום האוהלים, ועתה הושלמה המלאכה על הצד היותר הטוב, והוקמה גדר מסביב לכל השטח שעמדו האוהלים ובטבורו צוין מקום מנו”כ של הרה”ק מלאיעוו – טשערנאביל זי”ע כמו כן הותקנו במקום לרווחת המתפללים מתקנים מיוחדים להדלקת נרות והנחת קוויטלעך וכן מתקן מפואר של נר תמיד לכבודו של הצדיק זי”ע.

category_sticky_post: 0