ר’ חיים צבי בן חנניה יום טוב ליפא – עצי חיים

ואלה תולדות

ר’ חיים צבי נולד לאביו מרן הקדושת יו”ט זי”ע ולאמו הצדקנית מרת חנה בת הגה”ק ר’ יואל אשכנזי ז”ל אבד”ק זלאטשוב בשנת תר”מ ע”י ברכתו של מרן הקדוש בעל הדברי חיים זי”ע כידוע, מסופר שבלילה לפני שנולד העצ”ח ראתה אמו את מרן הד”ח בחזיון הלילה ונבהלה מאוד מפניו אמר לה “שרעק דיך נישט איך בין געקומען ווייזן אז איך בין נישט געבליבען קיין ליגנער”

שמו הקדוש

והרבנית ע”ה סיפרה זאת לבעלה הקדושת יו”ט אשר סיפר זאת לאביו מרן הייטב לב, אמר לו הייטב לו בדעתי הי’ לתת לבן הנולד שם צבי ע”ש זקינינו החכם צבי אבל כיון שהד”ח טרח עצמו כ”כ ע”כ יקרא שמו בישראל חיים צבי.

האיש מקדש

כשהגיע לפרקו נעשה לחתן אצל הגה”ק רבי משה מבארדיוב זצ”ל בן הגה”ק רבי ברוך מגארליץ זי”ע בן מרן הק’ מצאנז וחתן מרן הייטב לב, אמנם סמוך לזמן החתונה נפטרה הכלה ל”ע באופן פתאומי, ואמר הגה”ק מבארדיוב זצ”ל שיותר מצטער על זה שאבד את העצ”ח ממה שמצטער בפטירת בתו,

בזיווג שני

אח”כ נשא את הרבנית הצדיקת מרת ברכה סימא בתו של הרה”ק ר’ שלום אליעזר האלבערשטאם זי”ע מראצפערט בן מרן הק’ מצאנז זמן החתונה הוקבע לט”ו סיון שנת תרנ”ו בעיר טארנא שהיתה אז משכנו של רבי שלום אליעזר זי”ע, המסדר קידושין היה אחיו הגדול של ר’ שלום אליעזר מרן הדברי יחזקאל משינאווא שהיה זקן הצדיקים בדור,

הלוך וגדול

אחר חתונתו ישב העצי חיים כמה שנים אצל חותנו בעיר טארנא, ואח”כ חזר לבית אביו לסיגעט, ובזמנים אלו הוסיף להתעלות לצד עילאה בדרגא גבוהה ושימש את אביו בכל הנהגותיו וקיבל ממנו כל מה שלמד וקיבל אביו מאבותיו הקדושים,

על כס הרבנות

בסוף ימיו מסר לו אביו את כתר הרבנות של העיר סיגעט והוא היה אז צעיר לימים בן כ”ד שנים, ופקד עליו גם לערוך את השולחן בליל ש”ק בביהמ”ד, ובליל ש”ק האחרון של הקדויו”ט ישב אצל השולחן של העצי חיים,

וביום פטירתו ציוה שיבואו כל משפחתו וב”ב שיברכם לפני מותו, כאשר ניגש העצי חיים אמר לו שמוסר לו את הנהגת הרבנות בק”ק סיגעט, ואמר לו בענות קדשו “מיינע נערנים וועלן זיין דיינע נערנים”, ואחר פטירת אביו עלה לגדולה ונתכהן לשמש בהרבנות והאדמורו”ת והנהגת הישיבה, וכ”ב שנים ישב על כסא אבותיו לבית סיגעט ונהג את נשיאתו ברמה לתפארת ולגאון.

סמוך למיטתו

שבת אחרונה שבת וארא נסע העצ”ח לקליינוואדיין לשבות בקרב חסידיו בהונגריה, חסידים רבים באו מכל המדינה לחסות בצל הק’ של העצ”ח ביום ב’ כשהגיע זמן תפילת מנחה, יצא מחדרו להתכונן לתפילה והתאחר לחזור, יצאו החסידים לראות מה קרה ונזדעזעו כולם בראותם את העצ”ח שוכב על הארץ מחוסר אונים בלי הכרה ותיכף העלוהו והשכיבוהו על המטה והזעיקו את הרופא שקבע שאחזו שבץ וסכנה מרחפת לחייו, במהירות הבזק התפשטה הידיעה הלא טובה על דבר מחלתו של העצ”ח,

על מיטת חליו

העצ”ח שכב כל הזמן בלי להזיז שום אבר רק מפעם לפעם העביר את ידיו על פאותיו או על הציצית, חסידים רבים באו לקליינווארדיין לעקוב מקרוב על המתרחש ובין הבאים הי’ כמובן אחיו רבינו זי”ע, וגם חותנו הרה”ק רש”א בא מראצפערט אשר נכנס לביהמ”ד ופתח את הארון קודש והרעיש עולמות עבורו,

שינוי השם והושבת בית דין

וגם שלחו לאה”ק שליחים להתפלל במקומות הקדושים, והוספו לו שם “יוסף חיים צבי” לסגולה. הרה”ק רש”א ביקש מרבינו שיושיב בי”ד מיוחד שיפסקו בכח תורתם פסק דין ע”פ הלכה של תורה שצריכין את העצ”ח בעלמא הדין שהקב”ה ישלח לו רפ”ש, ורבינו הושיב בי”ד של עשרה ת”ח יראי ה’, אלמנות ויתומים באו לפני בי”ד וטענו שהעצ”ח הי’ מקור מחייתם ובאם יסתלק יפסק מקור מחייתם, היללות והבכיות בקעו רקיעים ורבינו הוסף לטעון כי הילדים רכים וצריכים להתגדל על ברכיו ואל הצאן מה חטאו מה נורא הי’ המחזה כשרבינו התחיל לדבר ולא שמעו רק כמה מילים ותיכף פרץ בבכי ואתו בכו כל מי שנוכח שם, לאור הטענות אלו יצאו פסק הדין מבי”ד על פי דין תורה לטובת העצ”ח שהקב”ה ישלח לו מהרה רפו”ש וכו’ וכתבו וחתמו אור ליום ה’ לסדר ולכל ב”י הי’ אור במושבותם ו’ שבט תרפ””ו.

ביום שמת רבי

נצחו אראלים את המצוקים ונשבה הארון הקודש. הידיעה המעציבה, התפשטה בכל המדינות ואנשים נשים וטף בכו ברחובות, ובפרט בעיר קליינווארדיין ששם נפטר, וחפרו בחצר הבית באר והטבילו את גופו הטהור והתחיל מסע הלוי’ מעיר קלינווארדיין עד עיר סיגעט ונסעו עם ארון דרך מסילות הברזל ובכל תחנה המתינו אלפי אנשים ועלו על הרכבת ונכנסו מהחלונות ועמדו על הגג נפתחו הגבולות ולא דקדקו עם הניירות כי גדול הי’ שמו גם בין הגויים, ואלפים ובראשם רבני וגדולי המדינות באו מכל קצוות לסיגעט להלוי’ והקהל נאמד כעשרים אלף איש,

הנהלת הקהילה קבלו את בנו בכורו הבחור ר’ יקותיאל יודא למלא מקום אביו כשיגדל ויסמך להוראה כי הי’ רק בן י”ד שנים וגם נתקשר אז בקשרי החיתון עם הבתולה רחל ע”ה בת רביה”ק זי”ע. בשעה אחד הובא הארון לביהכ”נ הגדול ושם הספידו בנו הבחור ר’ יקותיאל יודא ממלא מקומו, וחתנו הגה”צ מסלאטפינא ז”ל משם הלכו לבית החיים וליווהו אנשים לרבבות, ראשון המספידים היה אחיו כ”ק רביה”ק זי”ע שהספידו בקול בוכים אשר נמס כל לב, וסיפר הגה”צ רבי שלמה זלמן פרידמאן זצ”ל האב”ד ראחוב [יומא דהילולא דילי’ חל בשב”ק זו ה’ שבט] שהי’ שם באותו מעמד שרביה”ק אמר בתוך הדברים שעתה מת אביו הקדויו”ט כי הלא אמרו חכז”ל המניח אחריו בן כמותו כאילו לא מת, אחי העצי חיים היה דומה לגמרי לאבי וכל זמן שאחי ממלא מקומו הי’ קיים היה אבי קיים אבל כעת שנסתלק אחי הרי הוא כאילו עכשיו מת אבי, ואחר הספדו של כ”ק רביה”ק זי”ע הספידוהו גדולי הדור ומפני קדושת השבת הפסיקו באמצע והמשיכו ביום ראשון, וגם בארץ ישראל נספד ע”י הגה”ק רבי יוסף חים זאנענפעלד זי”ע.