כז שבט תשעו
במלאות 100 שנים לפטירתו | גילוי תאריך ההסתלקות, נודע בהשגחה פרטית לאנשי ‘כפר החינוך אור אבנר’
מתוך המבשר | א.למל | כ״ל שבט תשע״ו
עליה המונית על ציון קדשו של הצדיק רבי מרדכי מקאריסטשוב זי”ע, תתקיים ביום ההילולא, ביום שלישי ל’ בשבט א’ דראש חודש אדר, עם מלאות מאה שנה בדיוק להסתלקותו.
הצדיק מקאריסטשוב, בן־בנו של המגיד הרה”ק רבי מרדכי מטשערנוביל זי”ע, בנו של ה’מאור עיניים’ זי”ע – ראש השושלת, נודע כאיש קדוש וכבעל מופת אשר ברכותיו לא שבו ריקם, כפי שהעיד עליו הרה”ק רבי יעקב יוסף מסקווירא זי”ע, והוא נטמן לאחר הסתלקותו בעיר ז’יטומיר אשר במערב אוקראינה, העיר המפורסמת בצדיקיה וגאוניה, אשר לזכרה ולשמה תאוות כל נפש. גילוי תאריך שנת המאה להסתלקות הצדיק, נודע בהשגחה פרטית לאנשי הכפר היהודי הסמוך ‘כפר החינוך אור אבנר’, בראשות רב מערב אוקראינה הרה”ג ר’ שלמה וילהלם.
מנהל הפיתוח ושליח חב”ד בכפר הרב אברהם ברוך דייטש, יחד עם בונה האוהל הרב ישראל מאיר גבאי, נפגשו מבעוד מועד על מנת לשפץ את אוהל הצדיק, בו טמונים גם צדיקים מפורסמים נוספים, ולפתח את המקום למען
המתפללים הרבים.
ביום הילולת המאה, יגיעו אי”ה קהל רב להשתטח על ציון קדשו של הצדיק בז’יטומיר שבאוקראינה ולהעתיר בזכותו להיוושע בדבר ישועה ורחמים, והנהלת הכפר הסמוך תעמיד אי”ה לציבור הרחב ספרי תפילה, נרות נשמה, שירותי מזון ושתיה לציבור המתפללים, כמיטב מסורת הכנסת האורחים של ‘מסעדת הכפר’, שזה מכבר יצא שמה לתהילה והמונים פוקדים את שעריה בכל ימות השנה.
הרה”ק רבי מרדכי מקאריסטשוב, נולד בשנת תקצ”ח כבן יחיד לאביו הרה”ק רבי משה מקאריסטשוב, בנו של המגיד מטשערנוביל זי”ע.
מסופר, שלאחר חג הפסח תקצ”ז אמר זקנו המגיד לבנו רבי משה: “חזור הביתה וערוך ברית לבנך”. שאלו הבן: “איך אקרא לרך הנולד”? השיב לו המגיד: “מעצמך כבר תדע איזה שם להעניק לו”. בינתיים הסתלק המגיד מטשערנוביל, בכ’ באייר תקצ”ז, והנכד שנולד אז נקרא על שמו מרדכי. אמו היתה בתו של רבי יעקב יוסף, כאמור, העיד עליו רבי יעקב יוסף מסקווירא, שהיה מפורסם לבעל מופת גדול, ומנהגו היה לערוך מדי ראש חודש שולחן וסעודה גדולה לכבוד ראש חודש. לאחר הסתלקות אביו בשנת תרכ”ו, התמנה על מקומו והנהיג את עדתו ברמה עד הסתלקותו בשנת תרע”ו.
בשנת תרע”ב, נאסר הצדיק מקאריסטשוב בעלילת דם שפלה, ובעיתון ‘הצפירה’ שמדווח על כך, הוא מכונה כ”ישיש בן שמונים, המתגורר זה י”ז שנים בז’יטומיר ונודע בשם “האדמו”ר מקורוסטוביץ”. אחרי חקירה במשך שלש שעות על־ידי החוקר לעניינים חשובים, נשתחרר הצדיק, אולם המאסר והחקירה השפיעו כל כך לרעה על מצב בריאותו, עד כי הוא חלה ונפל למשכב”.
הצדיק רבי מרדכי מקאריסטשוב הסתלק בל’ בשבט, א’ דראש חודש אדר א’ תרע”ו שאף היא היתה שנה מעוברת. למרות שאין מספידים בראש חודש, הספידו הגאון המפורסם רבי מאיר שפירא מלובלין, שהגיע במיוחד להלוויה עם רכבת מהירה שהממשלה העמידה במיוחד בעבורו, ופתח את ההספד במלים: “דוד מלך ישראל חי וקיים”! ואמר שהוא מספיד את הצדיק משני טעמים, ראשית מפני שחכם מספידים גם בראש חודש, וגם משום שהצדיק המנוח היה מכבד את ראש חודש והיה עורך שולחן מיוחד לכבוד ראש חודש, לכן בדין הוא שיספידוהו
אפילו בראש חודש.
בסוף הידיעה הבאתם את הסיפור הבא לאמור:
למרות שאין מספידים בראש חודש, הספידו הגאון המפורסם רבי מאיר שפירא מלובלין, שהגיע במיוחד להלוויה עם רכבת מהירה שהממשלה העמידה במיוחד בעבורו, ופתח את ההספד במלים: “דוד מלך ישראל חי וקיים”! ואמר שהוא מספיד את הצדיק משני טעמים, ראשית מפני שחכם מספידים גם בראש חודש, וגם משום שהצדיק המנוח היה מכבד את ראש חודש והיה עורך שולחן מיוחד לכבוד ראש חודש, לכן בדין הוא שיספידוהו אפילו בראש חודש.
הסיפור הזה לא היה ולא נברא אצל הצדיק הזה!!!
בשנת תרע”ו היתה מלחמת העולם השניה בעיצומה, וקשה לומר כי ממשלת פולין העמידה רכב מיוחד בעיצומם של ימי מלחמה קשים עבור יהודי (יהיה מי שיהיה) לנסוע מפולין, ועוד לאוקראינה הרחוקה. ב. בשנת תרע”ו, חל ל’ בשבט ביום שישי, וקשה לומר כי רבי מאיר הספיק להגיע עוד באותו יום להלויה. ואחרון, מדוע קרא עליו רבי מאיר שפירא את הפסוק ‘דוד מלך ישראל’ וגו’, וכי שמו היה דוד?
הסיפור התרחש שמונה שנים לאחר מכן, בהלוויתו של הרה”ק רבי דוד מבוקובסק זי”ע, נכדו של הרה”ק ה”בני יששכר” זי”ע מדינוב, שנסתלק ביום ל’ בשבט תרפ”ד (הרבה לאחר המלחמה) בעיר סאניק בפולין, ורבי מאיר שפירא שכיהן אז כבר כחבר ה”סיים” הפולני מיהר לנסוע מעירו פיעטרקוב להלויה של רעהו רבי דוד מבוקובסק אותו הכיר מהשנים בהן כיהן (רבי מאיר) כרב בסאניק. ומתוקף תפקידו החשוב כחבר “סיים”, העמידה הממשלה לרשותו רכב מהיר כדי שיספיק להגיע להלויה שהתקיימה בעיר רחוקה כ-450 ק”מ. ואז הספידו בפסוק ‘דוד מלך ישראל’, שכן כאמור שמו של הצדיק המנוח היה רבי דוד.
לא הבנתי מה הפירוש
גילוי תאריך שנת המאה להסתלקות הצדיק, נודע בהשגחה פרטית לאנשי הכפר היהודי הסמוך ‘כפר החינוך אור אבנר’, בראשות רב מערב אוקראינה הרה”ג ר’ שלמה וילהלם.
הרי תאריך הסתלקותו כבר מופיע בספרים שונים עוד לפני ה”גילוי” הגדול שהתגלה בהשגחה פרטית… לאנשי הכפר הסמוך? זה ידוע מקדמת דנא, ואת מה גילו אנשי כפר החינוך “אור אבנר”? אתמהה???