ד חשון תשעו
בימים האחרונים נעשים מאמצים להצלת בית הכנסת בעיר וישניובה שבפולין.
מתוך המבשר | א. למל | ז׳ חשוון תשע״ו
בית הכנסת בוישניובה הינו אחד משלושה בתי הכנסת הבנויים מעץ בפולין והיחיד ששרד כיבוש גרמני במהלך מלחמת העולם השניה. במהלך השנים, בית הכנסת אשר נמצא ברשות הרשות המקומית הגיע למצב הזנחה כבד, וכיום אפילו קשה לזהות מה היה שימושו המקורי של הבנין.
וייסלב סטלמך, ראש הכפר, מחפש אמצעים כדי לשפץ את המקום.
בית התפלה בווישניובה נבנה לפני למעלה ממאה שנים, בחלקה שהיתה שייכת למשפחת פרבר.
הבנין מעץ נבנה על תכנית מלבן. פני הבנין חולקו לשניים – אולם תפלות מרכזי ועזרת נשים. במהלך מלחמת העולם השניה הבנין הושחת מבפנים על ידי הגרמנים. לאחר המלחמה הוא שימש כמחסן רהיטים ואח”ז כתחנת כיבוי אש עד אמצע שנות ה־80′. בתקופה שבין שתי המלחמות התגוררו בישוב כפרי זה, המשמש מקום־קיט, קומץ יהודים.
הישוב היה כפוף לקהילת טושין. היו לו בית־מדרש, מקוה וקופת גמילות־חסדים, העסיק רב משלו. עד פרוץ מלחמת העולם היה רב העיר הרב משה יהודה קירשנבוים.
בעיירה פעל תלמוד־תורה, ואף היה במקום סניף פעיל של אגודת־ישראל. הצבא הגרמני כבש את גורה וישניובה עם פרוץ המלחמה בתרצ”ט. מיד התחילה רדיפת היהודים, שצורותיה לא היו שונות מהצורות המקובלות על הנאצים בשאר ישובי פולין.
בערב יום הכיפורים ת”ש נאסרו 10 מנכבדי החרדים בעיירה, ביניהם השוחט רבי לייב אהרונוביץ’ הי”ד. בו ביום הועלו באש ספרי התורה וספרי־הקודש שבבית־המדרש. הגרמנים כינסו את היהודים סביב המדורה, ציוו עליהם להתעטף בטליתות ולשיר. חודשים אחדים לאחר מכ גורשו היהודים מגורה וישניובה. כל היהודים כונסו באחד הבניינים הציבוריים בעיירה, נרשמו, הושו לקחת עמם צרורות־יד בלבד והולכו ברגל אל רוקיצ’יני שם
נספו עקה”ש
להדפיס פורמט PDF
