רבי משה שיק – מהר”ם שיק

וזרח השמש

רבי משה נולד בשנת ה’תקס”ז, לאביו רבי יוסף שיק בעיר ברזובה שבסלובקיה.

שם משפחתו “שיק” שהוא ראשי תיבות שם ישראל קדוש, נבחר ע”י סבו כאשר המלך באוסטריה ציווה להוסיף שם משפחה.

שנות ילדותו

בשנות ילדותו היה ידוע כבעל ראש חלש ובעל תפיסה קשה ולמרות כל הקשיים בהבנה, הדיר שינה מעיניו על מנת לחזור שוב ושוב על לימודיו בשקידה רבה עד שנפתחו לו מעיינות החכמה.

ויגדל הנער

בגיל אחד עשרה, זמן מה לאחר פטירת אביו,  נשלח הילד ללמוד אצל דודו רבי יצחק פרנקל אב”ד רגנסדורף,

ובהיותו בן 14 הגיע לישיבה של החתם סופר. בשמעו שאלה ששאל החתם סופר את בחורי הישיבה שהיו גדולים ממנו ולא מצאו את התשובה המתאימה, אמר ר’ משה את תשובתו. החתם סופר שהתפלא למשמע התשובה הנפלאה הזמין את ר’ משה לסעודת מוצאי יום הכיפורים, נהג בו כבוד ובמשך 3 שנים הזמינו לסעודות שבת וימים טובים.

בהיותו בגיל 17 כבר היה בקי בכל השולחן ערוך אורח-חיים, עם זאת היה מאוד ענו.

רבותיו

מרן החתם סופר

האיש מקדש

בהגיע לפרק האיש מקדש נשא לאשה את מרת גיטל בת דודו רבי יצחק פרנקל.

על כס הרבנות

יערגין

בשנת ה’תקצ”ח כאשר פנתה קהילת יערגין הסמוכה לפרשבורג (הונגריה) אל החתם סופר על מנת שיבחר להם רב, הציע להם את ר’ משה שיק. ובמשך 20 שנה כיהן ר’ משה כרבה של יערגין,

חוסט

לאחר מכן עבר לכהן כרבה של חוסט. וכאשר החליטו ראשי הקהל להוסיף במשכורתו סירב הלה לקבל את התוספת כיון שלבקשת המלמדים לקבל תוספת לשכרם השיבו בשלילה. ראשי הקהל החליטו להוסיף במשכורתם של המלמדים, השוחטים, הדיין והשמש ואז ר’ משה הסכים לקבל את התוספת.

הוראתו בקדושה

המהר”ם שיק כתב שעל פי הדין אסור ליהודי לרשום במכתביו את התאריך הנוצרי, כיון שעובר בכך על הלאו: “ושם אלוקים אחרים לא תזכירו”.

על מיטת חליו

לפני פטירתו בשנת ה’תרל”ט סבל ייסורים, כל אבריו היו נפוחים אך התחנן לבורא לחיות גם אם נגזר עליו לשכב במטה כל ימיו ולא לעשות מאומה רק לומר “שמע ישראל” פעם אחת ביום.

מספריו:

מהר”ם שיק.

שו”ת על ד’ חלקי שולחן ערוך

שו”ת על תרי”ג מצוות.

שו”ת על מסכתות הש”ס.

שו”ת על הגדה של פסח.

שו”ת על פרקי אבות ודרשות

נפטר ביום א’ שבט בשנת תרל”ט

ומנוחתו קבור:  בחוסט שבאוקראינה