מוה״ר נפתלי כ״ץ זצלל״ה, אב״ד אוסטרא, פוזנא, ופראנקפורט דמיין יצ״ו

בצאת השמש

נולד בשנת ת״כ לאביו הגאון הגדול בדורו מו״ה יצחק כ״ץ אב״ד בק״ק סטעפאן ואח״כ בלובלין,

שנות נעוריו

בילדותו למד אצל הגאון ר׳ יהושע חריף מפרעמיסלא עם חבר נאמן הנודע אח״כ בשם ר׳ אליעזר ליזר חריף בהג״מ ר׳ מרדכי היילפרין אב״ד בק״ק מעזריטש.

נשבה בין בגוים

עוד צעיר לימים נשבה ע״י הקדרים (התותרים הפראים) ויסחבוהו עמם הרחק מבית הוריו והי׳ בצרה ומצוקה גדולה ובחסדי ה׳ ניצול מידם ועלה בידו לשוב לבית הוריו ומאז נתעלה מעלה בשקידתו שלמד כל התלמוד בעל פה ושמעו הולך בכל מדינת אשכנז ופולין

האיש מקדש

נשא לאשה את אסתר שיינדל בת הגאון האדיר הר״ר שמואל שמעלקא, שהי׳ מצאצאי רבינו הרא״ש ולמעלה עד דהמע״ה,

ריש מתיבתא

חמיו מינה אותו לראש ישיבתו להרביץ תורה ברבים עם תלמידים שומעי לקחו

רבנותו

וכאשר נפטר חמיו יום ג׳ י׳ ניסן שנת תמ״ז שמו כתר הרבנות של ק״ק אוסטרא וכל גליל אוקריינא על ראשו והוא בן עשרים ושבע שנה. מזה נוכל להשיג קצת גדלו ותפארתו שהי׳ אב״ד ור״מ במקום ששימש מקודם המהרש״א ז״ל

וכאשר נפטר הגה״ק ר׳ ישעי׳ הורוויץ בן בנו של השלה״ק אב״ד וראש מדינה בפוזנא נבחר הוא למלא מקומו בשנת תמ׳׳ט בעוד שלא מלאו לו שלשים שנה לימי חייו במקום שכיהנו בו פאר בעל הלבושים השל״ה הק׳, ומהר״ל מפראג הוא אבי זקינו. ונתמנה ג״כ לפרנס וראש הועד דד׳ ארצות ומשנת תמ״ט עד שנת תס׳׳ד ט״ו שנים עמד בראש עדת פוזנא

וכאשר בשנת תס״ד נאסף אל עמו הגאון הקדוש ר׳ ישראל יוסף שמואל זצ״ל אב״ד דק״ק פראנקפורט דמיין בעל מסורת הש״ס נתקבל רבינו למלא מקומו ולערך שבע שנים ישב בשלוה שמה

ובשנת תע״א כ״ד טבת בשעה תשיעית בערב יצתה אש מביתו ותאכל ותלהט את כל רחוב היהודים עד אשר לא נשאר אף בית אחד עד שבעלילה שבא עבור שעסק בקמיעות (וכמ״ש הבעש״ט זי״ע שהוא יכול לכתוב קמיעות כמו הרנ״כ) הוכרח לעזוב את העיר ולמלט על נפשו וברח משם למדינת פולין ומקודם בא לפראג ותהום כל העיר וכבוד גדול רחשו לו רבני וחכמי העיר ובראשם הג״מ ר׳ דוד אופנהיים, ומשם בא לברעסלוי

מברעסלוי חזר לק״ק פוזנא על זמן מה ואח״כ קבע משכנו באוסטרא שהי׳ שם בעת ההיא האב״ד בנו הג״מ בצלאל וישב שם עד שנת תע״ח.

אז נתקבל לאב״ד דק״ק צפת תובב״א וגמר בדעתו לעלות לארץ הקדושה הוא עם כל בני ביתו וישם לדרך פעמיו, והמון רב וגדולי הרבנים נהרו אחריו ללוותו ויבוא עד עיר קונסטנטינופול, שמה חרדו לקראתו כל ראשי חכמי הדור ובהיותו שמה הראה נפלאות וכל העם ענו אחריו מקודש אבל נחלה שם ולא יכול להוציא מחשבתו לפועל לעלות לא״י ונפטר כ״ד טבת שנת תע״ט בו ביום שמונה שנים לפני כן יצאה השריפה הגדולה מביתו בפרנקפורט שבעבורה הוכרח לנדוד בארץ.

ומביא בס׳ דור דעה שהבעש״ט זי״ע וכן הבעל התניא זי״ע כשבאו לעיר קונסטנטינופול השתטחו על קברו ובא אליהם בחלום שישובו לביתם שבאם לא אזי מוכרח שימותו שם ולא יגיעו לא״י בשום אופן.

מורשתו הרוחנית

1. סמיכת חכמים
2. ברכת ה’
3. משך הזרע
4. בית רחל
5. פי ישרים
6. קדושה וברכה
7. שער ההכנה
8. שער נפתלי

כידוע מרן בעל הסמיכת חכמים כתב קמעות

והנה העתקה על נוסח אחד מהקמעות שלו וזלה״ק.

״זכות אבותי הקדושים אשר בארץ המה מכל הצדדים גאוני ארץ אשר שמם מפורסם מקצה השמים עד קצה הארץ מופלגים בתורה ובחסידות, גאונים מפורסמים ברית כהונת עולם, בקבלה לעילא מכל ברכתא עד פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן קנאי בן קנאי״, עכ״ל הקמיע.

וזה נוסח המצבה שלו, אשר נרשמה עפ״י צוואתו הקדושה בק״ק קאנסטאנטינאפאל

שנסתלק שם על אם הדרד, באמצע נסיעתו לארצנו הקדושה ושם מנו”כ.

וזהו הנוסח: ״פה נטמן הרב מו״ה נפתלי כ״ץ זל״ה, בן הרב הגדול המופלג בדורו מו״ה יצחק כ״ץ זל״ה׳ משלשלת היחס כמה גאוני ארץ ראשי משפחתו מכל הצדדים ויחוס כהונה עד אהרן הכהן לא־ל עליון, נתבקש בישיבה של מעלה כ״ד טבת שנת כי לא תעזוב נפשי לשאול״.